הרובע הדרומי של מינכן — משער זנדלינגר אל הוויקטואליינמרקטMunich's southern quarter — from the Sendlinger Tor to the Viktualienmarkt

התוואי נותב להולכי רגל בין התחנות שבמקור, לפי הסדר שלו — הוא אינו קו ישר בין סיכות. הקישו על מספר במפה כדי לקפוץ לתחנה.The trace is foot-routed between the source's stops, in its order — it is not a straight line between pins. Tap a number on the map to jump to that stop.

🗺️ פתחו את כל התחנות בגוגל מפות🗺️ Open every stop in Google Maps

1. 1

   שער זנדלינגרSendlinger Tor

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps🌐 האתר הרשמי — שעות ומידע🌐 Official site — hours & info

   ↓ 212 מ׳ · כ־3 דק׳ הליכה לתחנה הבאה212 m · about 3 min to the next stop

   

   📷 Guido Radig · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

   🧭 המשיכו באותו כיוון עוד כ-200 מטר במורד רחוב זנדלינגר, כ-3 דקות הליכה. השער חוסם את קצה הרחוב ואי אפשר לפספס אותו; עמדו בכיכר הפתוחה שלפניו, מול שני המגדלים, לפני שאתם עוברים מתחת לקשת.Carry on the same way for another 200 metres or so down Sendlinger Straße, about 3 minutes. The gate blocks the end of the street and cannot be missed; stand on the open square in front of it, facing the two towers, before you walk under the arch.

   השער נבנה בין 1285 ל-1337, כחלק מחומת ההגנה השנייה שהוקמה בהרחבת העיר הגדולה של לודוויג הבווארי — לודוויג הרביעי, דוכס בוואריה העילית ולימים קיסר האימפריה הרומית הקדושה. מה שעומד כאן היום הוא תוצאה של תוספות לאורך מאות שנים: המגדלים הצדדיים שמקנים לשער את קו המתאר שלו הם עבודה משנת 1420, ארנולד צנטי — האדריכל שעמד בראש לשכת הבנייה של העיר — שיקם ב-1860 את שני מגדלי הצד ואת הקיר הפנימי עם שלושת פתחי השער, ובשנות השמונים של המאה העשרים נערך שיפוץ כללי. מלחמת העולם השנייה הותירה בו נזק קל בלבד. השער הוא אחד משלושה שערי עיר עתיקים בלבד ששרדו במינכן.The gate went up between 1285 and 1337, as part of the second ring of fortifications built during the great city expansion under Ludwig the Bavarian — Ludwig IV, Duke of Upper Bavaria and later Holy Roman Emperor. What stands here now is the product of centuries of additions: the side towers that give the gate its outline are work of 1420, Arnold Zenetti — the architect who headed the city's building department — restored the two flanking towers and the inner wall with its three entrances in 1860, and a general renovation followed in the 1980s. The Second World War left it only slightly damaged. It is one of just three of Munich's old city gates still standing.

   שני מגדלי לבנים אדומים ניצבים משני צדי קשת אחת גדולה, שדרכה עוברים הולכי הרגל אל תוך רחוב זנדלינגר. הכיכר סביב פתוחה ורחבה, ומצדדיה נפתחות כניסות הרכבת התחתית. הלבנים כהות מהזמן, וניגוד הצבע מול בנייני החנויות מאחורי השער בולט מיד.Two red brick towers stand either side of one big arch, and people walk through it into Sendlinger Straße. The square around it is open and wide, with U-Bahn entrances on the sides. The brick has darkened with age, and the contrast against the shopfronts beyond the gate is immediate.

   ✨ הקשת הרחבה שדרכה אתם הולכים אינה מימי הביניים. במקור היו לשער שלושה פתחי כניסה נפרדים, והתנועה היא שסילקה אותם: בשיפוץ של 1906 הוחלפו השלושה בקשת מרכזית אחת ורחבה, זו שאתם עוברים בה היום, ואת שערי המגדלים החדשים עיצב וילהלם ברטש — שמילא את אותו תפקיד בלשכת הבנייה של העיר, דור אחרי צנטי.The wide arch you walk through is not medieval. The gate originally had three separate entrances, and traffic is what removed them: in the 1906 rebuild the three were replaced by a single wide central arch, the one you walk through today, and the new tower portals were designed by Wilhelm Bertsch — who held Zenetti's old post at the city's building department a generation later.

2. 2

   כנסיית האזאם (יוהאן נפומוק הקדוש)Asamkirche (St. Johann Nepomuk)

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps🌐 האתר הרשמי — שעות ומידע🌐 Official site — hours & info

   ↓ 291 מ׳ · כ־4 דק׳ הליכה לתחנה הבאה291 m · about 4 min to the next stop

   

   📷 Diego Delso · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

   🧭 לכו צפונה-מזרחה מהשער, אל רחוב זנדלינגר שנפתח מולכם — כ-210 מטר, כשלוש דקות. החזית הצרה של הכנסייה עומדת בצד שמאל, כמעט נבלעת בין חלונות הראווה; חפשו את מספר 32, ואת הסלע הגדול שמונח בבסיס החזית.Walk north-east from the gate into Sendlinger Straße, which opens in front of you — about 210 metres, some three minutes. The church's narrow front is on the left, all but swallowed between the shop windows; look for number 32, and the large boulder set at the foot of the facade.

   שני האחים אזאם, קוסמאס דמיאן הצייר ואגיד קווירין הפסל, בנו את הכנסייה בין 1733 ל-1746 ליד בית המגורים שלהם, ובתחילה כקפלה פרטית לגמרי. רק אחרי לחץ מצד השכנים היא נפתחה לציבור. היא הוקדשה ליוהאן נפומוק הקדוש, וההסברים לכך שונים: הוא היה קדוש מגן של בוואריה, אבן הפינה הונחה ביום החג שלו, והאחים ייחסו לו את הצלת ספינתם במסע על הדנובה.The two Asam brothers, Cosmas Damian the painter and Egid Quirin the sculptor, built this church between 1733 and 1746 beside their own home, and at first entirely as a private chapel. It opened to the public only after pressure from their neighbours. It is dedicated to St John Nepomuk, and the explanations differ: he was a patron saint of Bavaria, the foundation stone was laid on his feast day, and the brothers credited him with saving their boat on a Danube crossing.

   החזית רחבה שמונה מטרים בלבד ונדחסת בין חלונות ראווה, כך שקל לחלוף על פניה בלי לשים לב. בפנים העומק הוא עשרים ושניים מטרים, וכל סנטימטר מכוסה בטיח מעוצב, בזהב ובשיש אדמדם, עם ציור תקרה שנמתח על כל האורך. מעל המזבח מרחפות דמויות השילוש, ואור נופל עליהן מחלונות שמוסתרים מן העין.The front is only eight metres wide and is wedged between shop windows, so it is easy to walk past without noticing. Inside, the depth runs to twenty-two metres and every centimetre is covered in moulded plaster, gold and reddish marble, with a ceiling painting stretched the whole length. Above the altar the figures of the Trinity float in light that falls from windows you cannot see.

   ✨ אגיד קווירין אזאם תכנן את הכנסייה כך שיוכל לראות את המזבח מחלון בית המגורים שלו הסמוך. את חזית הבית הזה האחים עיצבו מחדש ב-1734 והעמיסו עליה עבודת טיח, והוא עומד שם עד היום — אבל אינו פתוח למבקרים.Egid Quirin Asam laid the church out so that he could see the altar from a window in his own house next door. The brothers redesigned that house's facade in 1734 and loaded it with stucco work; it is still standing, but it is not open to visitors.

   ⚠️ בימי שישי הכנסייה נפתחת רק ב-13:00. מאפריל עד אוקטובר היא פתוחה עד 19:00 ובשאר החודשים עד 18:00, וביתר ימי השבוע היא נפתחת ב-9:00. בימי ראשון ובחגים נערכת בה תפילה ב-10:00.On Fridays the church opens only at 13:00. From April to October it stays open until 19:00 and in the other months until 18:00, and on the rest of the week it opens at 09:00. Mass is celebrated here at 10:00 on Sundays and public holidays.

3. 3

   כיכר סנקט-יעקב — המרכז היהודיSt.-Jakobs-Platz and the Jewish Centre

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps🌐 האתר הרשמי — שעות ומידע🌐 Official site — hours & info

   ↓ 243 מ׳ · כ־3 דק׳ הליכה לתחנה הבאה243 m · about 3 min to the next stop

   

   📷 Flocci Nivis · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

   🧭 המשיכו מהכנסייה צפונה-מזרחה ברחוב זנדלינגר כמאה מטרים ופנו ימינה, דרומה, אל הכיכר הפתוחה — כ-290 מטר בסך הכול, כארבע דקות. הכיכר גדולה ושקטה יחסית לרחוב שממנו באתם. עמדו במרכזה: בית הכנסת הוא המבנה המרובע מאבן בהירה שגגו עשוי זכוכית ורשת מתכת, ומצפון לכניסה הראשית עומד בניין מוזיאון העיר.From the church keep north-east along Sendlinger Straße for a hundred metres or so and turn right, south, into the open square — about 290 metres in all, some four minutes. The square is large and quiet compared with the street you have come from. Stand in the middle of it: the synagogue is the squared building of pale stone with a roof of glass and metal mesh, and north of its main entrance stands the city museum.

   בית הכנסת הראשי של מינכן עמד בין 1887 ל-1938 ברחוב הרצוג מקס, עד שנהרס בפקודתו האישית של היטלר; בית הכנסת הישן אוהל יעקב, ברחוב הרצוג רודולף, עלה באותו גורל. בין 1947 ל-2007 שכן מרכז הקהילה ברחוב רייכנבך. את המתחם שאתם עומדים בו תכנן משרד ואנדל, הופר ולורך מזארבריקן, שזכה בתחרות אדריכלים דו-שלבית ושתכנן קודם לכן את בית הכנסת החדש בדרזדן. בית הכנסת הראשי החדש, אוהל יעקב, נחנך בנובמבר 2006, והמוזיאון היהודי — שמופעל בידי עיריית מינכן — נפתח במרץ 2007.Munich's main synagogue stood from 1887 to 1938 on Herzog-Max-Straße, until it was destroyed on Hitler's personal order; the old Ohel Jakob synagogue on Herzog-Rudolf-Straße met the same end. Between 1947 and 2007 the community centre was on Reichenbachstraße. The complex you are standing in was designed by the Saarbrücken practice Wandel, Hoefer und Lorch, which won a two-stage architectural competition and had already designed the New Synagogue in Dresden. The new main synagogue, Ohel Jakob, was consecrated in November 2006, and the Jewish Museum — run by the city of Munich — opened in March 2007.

   בית הכנסת גבוה עשרים ושמונה מטרים ויש בו 585 מקומות ישיבה. הבסיס שלו, מאבן כבדה, מזכיר את הכותל המערבי — החלק היחיד ששרד ממקדש ירושלים — ומעליו יושבת קופסת זכוכית מרובעת ובתוכה מגני דוד מפלדה משולבים זה בזה, מכוסים ברשת מתכת בגוון ברונזה. הצורה הזאת רומזת לאוהל. הפנים מצופה בעץ ארז מלבנון ובאבן ירושלמית בהירה, ואור השמש שנשבר דרך הרשת נכנס פנימה חמים. סביב הכיכר עומדים גם בית הקהילה, מנזר האחיות העניות עם כנסיית יעקב הקדוש, ומוזיאון העיר.The synagogue is twenty-eight metres high and seats 585. Its base, in heavy stone, recalls the Western Wall — the one surviving part of the Temple in Jerusalem — and above it sits a squared box of glass holding interlocking steel Stars of David, hung with a bronze-coloured metal mesh. The shape is meant to suggest a tent. Inside it is lined with cedar from Lebanon and pale Jerusalem stone, and the sunlight broken up through the mesh comes in warm. Around the square stand the community house, the convent of the Poor School Sisters with its church of St James, and the city museum.

   ✨ המבנה הזה הוא הסוף של קו שמתחיל בתחנה האחרונה של הסיור השני: בבניין העירייה הישן, בתשעה בנובמבר 1938, נשא גבלס את הנאום שפתח את ליל הבדולח, ובאותו לילה נשרפו בתי כנסת בכל גרמניה. בית הכנסת הראשי של מינכן כבר לא עמד אז — הוא נהרס חודשים קודם לכן. שישים ושמונה שנים אחרי אותה שנה חזרה הקהילה למרכז העיר העתיקה, כמה מאות מטרים מהמקום שממנו יצאה הפקודה.This building is the far end of a line that starts at the last stop of the other walk: in the Old Town Hall, on 9 November 1938, Goebbels gave the speech that began the November pogrom, and that night synagogues burned across Germany. Munich's main synagogue was already gone by then — it had been pulled down months earlier. Sixty-eight years after that year the community came back to the middle of the old town, a few hundred metres from where the order went out.

   ⚠️ בית הכנסת אינו פתוח למבקרים מזדמנים, ומה שרואים ממנו הוא החוץ — וזה עיקר מה שהתחנה הזאת באה בשבילו. שימו לב גם שמוזיאון העיר סגור לשיפוץ יסודי מתחילת 2024, ולפי התכנון לשבע שנים; עד ה-18 באפריל 2027 פועלת תערוכת ביניים בבניין הנשקייה ההיסטורי שלו. המוזיאון היהודי שבכיכר פתוח כרגיל.The synagogue is not open to casual visitors, and what you see of it is the outside — which is most of what this stop is here for. Note too that the city museum has been closed for a thorough refurbishment since the start of 2024, planned to run seven years; an interim exhibition runs in its historic armoury building until 18 April 2027. The Jewish Museum on the square is open as usual.

4. 4

   הרינדרמרקט — שוק הבקרThe Rindermarkt, the cattle market

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps

   ↓ 223 מ׳ · כ־3 דק׳ הליכה לתחנה הבאה223 m · about 3 min to the next stop

   

   📷 Alois Sturm · CC BY-SA 3.0 · Wikimedia Commons

   🧭 צאו מהכיכר בפינה הצפונית-מזרחית וחזרו אל רחוב זנדלינגר, שנפתח כאן לרחבה — כ-245 מטר, כשלוש דקות. עמדו ליד המזרקה שבמרכז: היא מסמנת את הכיכר, ומצפון לה כבר נראה מגדל האלטר פטר, התחנה הבאה.Leave the square at its north-east corner and come back to Sendlinger Straße, which opens out here into a broad place — about 245 metres, some three minutes. Stand by the fountain in the middle: it marks the square, and to the north the Alter Peter tower is already in view, the next stop.

   זהו אחד מרצפי הרחובות הוותיקים של מינכן, ופעם הוא חיבר את מריאנפלאץ שבצפון עם שער זנדלינגר הפנימי שעמד אז בדרום; המשכו הוא רחוב זנדלינגר, שבו הרגע הלכתם. במקור שימש הרצף הזה כשוק בקר — ומכאן שמו. אחר כך בנו כאן פטריצים את בתיהם. במלחמת העולם השנייה נפגעו הבתים קשות, ובשיקום הורחבו הרחובות לכיוון האוברנגר לכיכר הנוכחית; רק הצד הצפוני עדיין עוקב אחרי קו הרחוב הישן.This is one of Munich's oldest runs of street, and it once joined Marienplatz in the north to the inner Sendlinger gate that then stood to the south; its continuation is Sendlinger Straße, which you have just walked. It was originally used as a cattle market — which is where the name comes from. Patricians later built their houses here. In the Second World War those houses were badly hit, and in the rebuilding the streets towards the Oberanger were widened into today's square; only the north side still follows the old street line.

   רחבה פתוחה ושקטה יחסית, מוקפת חזיתות מעורבות: כמה מהן משוחזרות וכמה מהן מהשיקום שאחרי המלחמה. במרכזה עומדת מזרקת הרינדרמרקט, ובה רועה יושב ששומר על שלושה ראשי בקר — הזכר הישיר לשוק שהיה כאן. בצדה הדרומי-מזרחי של הרחבה עומד מגדל האריות, מגדל מים מהמאה החמש עשרה. ובקצה הצפוני, בכתובת רינדרמרקט 1, עומדת כנסיית פטרוס — התחנה הבאה במסלול.An open and relatively quiet place, ringed by mixed frontages: some restored, some from the post-war rebuilding. In the middle stands the Rindermarkt fountain, a seated herdsman watching over three cattle — the direct memory of the market that was here. On the south-east side of the place stands the Löwenturm, a water tower from the fifteenth century. And at the north end, at the address Rindermarkt 1, stands St Peter's church — the next stop on this walk.

   ✨ לרינדרמרקט ולרחוב קאופינגר, שנמצא כמה מאות מטרים מצפון לכאן, יש יחד את שמות הרחובות העתיקים ביותר במינכן. כלומר שני הרחובות שגבלו בשוק המרכזי — זה של הבקר וזה של הסוחרים — הם גם השניים ששמם נשמר הכי הרבה זמן.The Rindermarkt and Kaufingerstraße, a few hundred metres north of here, between them hold the oldest street names in Munich. Which is to say the two streets that bordered the central market — the cattle one and the merchants' one — are also the two whose names have lasted longest.

   ⚠️ בתקופת האדוונט נערך כאן הקריפרלמארקט, שוק האורוות של מינכן, כחלק משוק חג המולד. בשנים שאחרי 2012 הוא נדד אל הרחבה שלפני האקדמיה הישנה — זו שבציר הולכי הרגל, ליד מזרקת ריכרד שטראוס — ומאז חזר לכאן. אם באתם בדצמבר, שווה לבדוק היכן הוא עומד באותה שנה.Through Advent the Kripperlmarkt, Munich's crib market, is held here as part of the Christmas market. For some years after 2012 it moved to the open ground in front of the Alte Akademie — the one on the pedestrian axis, by the Richard Strauss Fountain — and it has since come back. If you are here in December it is worth checking where it is standing that year.

5. 5

   כנסיית פטרוס הקדוש (פטרסקירכה, אלטר פטר)St. Peter's Church (Peterskirche, Alter Peter)

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps🌐 האתר הרשמי — שעות וכרטיסים🌐 Official site — hours & tickets

   ↓ 256 מ׳ · כ־3 דק׳ הליכה לתחנה הבאה256 m · about 3 min to the next stop

   

   📷 Flocci Nivis · CC BY 4.0 · Wikimedia Commons

   🧭 המשיכו באותו כיוון, צפונה-מזרחה לאורך רחוב זנדלינגר, עד שהוא נפתח אל רחבת הרינדרמרקט; בקצה שלה פנו ימינה אל כיכר פטרספלאץ הקטנה — כ-540 מטר, כ-7 דקות. עמדו ברחבה שלפני הכנסייה, מול המגדל; מי שמתכוון לעלות למעלה מחכה כאן בתור, כי אין כרטיס מראש.Carry on the same way, north-east along Sendlinger Straße, until it opens into the Rindermarkt; at its far end turn right into the small Petersplatz — about 540 metres, some 7 minutes. Stand on the open ground in front of the church, facing the tower; anyone planning to climb waits their turn here, since there is no advance ticket.

   הקהילה מתארת את המקום ככנסיית הקהילה הוותיקה ביותר במינכן, ובזיליקה רומנסקית עמדה כאן עוד לפני 1180. אחרי שריפת העיר של 1327 החלה ב-1329 בנייה גותית חדשה, שנחנכה ב-1365, ובין 1381 ל-1386 הוקם המגדל שנשא את השעון הציבורי הראשון בעיר. מ-1630 עוצבו פנים הכנסייה מחדש בסגנון הבארוק. הפצצות 1944 ו-1945 גרמו נזק כבד, השיקום התחיל ב-1946, המזבח הראשי הוקדש מחדש ב-1954, וציור התקרה הגדול הושלם רק בשנת 2000.The parish describes this as the oldest parish church in Munich; a Romanesque basilica stood here before 1180. After the city fire of 1327 a new Gothic building was begun in 1329 and consecrated in 1365, and between 1381 and 1386 the tower went up carrying the city's first public clock. From 1630 the interior was recast in the Baroque. The bombing of 1944 and 1945 did heavy damage, rebuilding started in 1946, the high altar was reconsecrated in 1954, and the great ceiling painting was only finished in 2000.

   המגדל הוא נקודת התצפית הקלאסית של מינכן. מלמעלה נפרסים מתחתיכם מריאנפלאץ ובניין העירייה, שני מגדלי הפראואנקירכה עומדים מולכם, וביום צלול, או ביום של רוח הפן — הרוח החמה שיורדת מן ההרים — נמתח הנוף עד רכסי האלפים, מרחק של כמאה קילומטרים. מלמטה, מרחבת השוק, אותו מגדל הוא הסימן שמנחה אתכם חזרה. בתוך הכנסייה, בקפלה החמישית שבצד הצפוני, עומד ארון שרידים בארוקי שחור מעוטר בכסף, ובתוכו שלד שלם של הקדושה מונדיציה — קדושת קטקומבות מרומא, שעצמותיה הובאו לכאן בספטמבר 1677. ב-1804 נאסר להציג אותן והן כוסו בארון עץ, ומאז השיפוץ של 1883 השלד גלוי שוב לעין.The tower is Munich's classic viewpoint. From the top, Marienplatz and the town hall lie below you, the two Frauenkirche towers face you, and on a clear day — or a day of Föhn wind — the view stretches to the Alps a hundred kilometres off. From below, out on the market square, that same tower is what steers you back. Inside the church, in the fifth chapel on the north side, stands a black Baroque reliquary case trimmed with silver holding the complete skeleton of St Munditia — a catacomb saint from Rome whose bones were brought here in September 1677. In 1804 displaying them was forbidden and they were shut behind a wooden case; since the renovation of 1883 the skeleton has been visible again.

   ✨ אין הזמנות ואין כרטיס מראש: מי שרוצה לעלות פשוט מגיע ומחכה בתור. העלייה היא 306 מדרגות עד רחבת התצפית, ובדרך למעלה אתם חולפים על פני קומת הפעמונים — מבעד לחלונות אפשר להביט בשמונת פעמוני המגדל ולראות אותם מצלצלים, ובהם פעמון היובל של שמונה מאות השנים לעיר מינכן.There is no booking and no advance ticket: you turn up and wait your turn. It is 306 steps to the viewing platform, and on the way up you pass the bell chamber — through its windows you can look at the tower's eight bells and watch them ring, among them the jubilee bell for Munich's eight hundredth anniversary.

   ⚠️ העלייה עולה חמישה אירו למבוגר ושלושה אירו בכרטיס מוזל. המגדל סגור בראשון בינואר, ביום שלישי של הקרנבל, ביום שישי הטוב ובחג המולד, וכן מהשעה 14:00 בעשרים וארבעה ובשלושים ואחד בדצמבר. בחודשי החורף הוא נסגר בימי חול מוקדם יותר מאשר בסוף השבוע: 18:30 לעומת 19:30.The climb costs five euros for an adult and three reduced. The tower is closed on 1 January, on Shrove Tuesday, on Good Friday and on Christmas Day, and from 14:00 on 24 and 31 December. In the winter months it closes earlier on weekdays than at the weekend: 18:30 against 19:30.

6. 6

   שוק הוויקטואליינמרקטViktualienmarkt

   פתחו את התחנה במפהOpen this stop in Maps🌐 האתר הרשמי — שעות ומידע🌐 Official site — hours & info

   

   📷 Dietmar Rabich · CC BY-SA 4.0 · Wikimedia Commons

   🧭 הקיפו את הכנסייה אל צדה הדרומי וירדו משם אל רחבת השוק, כ-250 מטר בלבד — כ-3 דקות. עמוד המאי הכחול-לבן ניצב בלב הרחבה והוא נקודת המפגש המקובלת; עמדו לרגליו, ומשם שורות הדוכנים נמשכות לכל הכיוונים.Go round the church to its south side and drop down from there into the market square, only about 250 metres — some 3 minutes. The blue and white maypole stands in the middle of it and is the accepted meeting point; stand at its foot, and the rows of stalls run off from there in every direction.

   השוק גדל מעבר למה שמריאנפלאץ יכלה להכיל, ובשנת 1807 הורה המלך מקסימיליאן הראשון יוזף להזיז אותו כמה מטרים דרומה-מזרחה — לכאן. עמוד המאי הכחול לבן הועמד לראשונה בלב רחבת השוק בארבעה במאי 1962, והוא נשאר מאז נקודת המפגש הברורה ביותר במקום.The market outgrew what Marienplatz could hold, and in 1807 King Maximilian I Joseph ordered it moved a few metres to the south-east — to here. The blue and white maypole was raised in the middle of the market square for the first time on 4 May 1962, and it has been the obvious meeting point here ever since.

   הדוכנים כאן קבועים ולא מתקפלים בערב: ירקנים, גבינות, דבש, נקניקים ופרחים, בשורות שנמשכות בין העצים. עמוד המאי מתנשא מעל הכול, ועל זרועותיו לוחות מצוירים של מקצועות העיר. בין הדוכנים מפוזרות שש מזרקות שנושאות דמויות של אמנים מינכנאים, ובקצה יושב גן הבירה בצל ערמונים.The stalls here are permanent, not folded away at night: greengrocers, cheese, honey, sausage and flowers, in rows running between the trees. The maypole rises over all of it, its arms hung with painted panels of the city's trades. Six fountains carrying figures of Munich performers stand among the stalls, and at one end the beer garden sits under chestnut trees.

   ✨ שש המזרקות מנציחות זמרים עממיים וקומיקאים של מינכן: קרל ולנטין, ליזל קרלשטאדט, אידה שומאכר, רוידר יאקל, אליזה אאולינגר ווייס פרדל. ביום שישי הראשון של אוגוסט מקשטים אותן בפרחים ומתקיימות הופעות ללא תשלום.The six fountains commemorate Munich folk singers and comedians: Karl Valentin, Liesl Karlstadt, Ida Schumacher, Roider Jackl, Elise Aulinger and Weiß Ferdl. On the first Friday in August they are dressed with flowers and there are free performances.

   ⚠️ השוק סגור בימי ראשון. בשאר ימות השבוע הוא פועל מ-8:00 עד 20:00, אבל חנויות פרחים, מאפיות ומסעדות קובעות לעצמן שעות משלהן.The market is closed on Sundays. On the other days it runs from 08:00 to 20:00, but florists, bakers and restaurateurs set their own hours.

   🎫 סיור טעימות בשוק הוויקטואליינמרקטViktualienmarkt gourmet food tour

   from $49★ 4.5קנו כרטיסBuy tickets